החלטה בתיק תת"ע 4791-08-11

החלטה זו ניתנת היום שוב לאחר שניסיון להעלות את ההחלטה המקורית לנט לא נקלט במערכת.

בית המשפט יצא לביקור במקום שלישי בתיק זה.

ביקור זה נערך ביום 4.2.13 בשעה 21:30 כאשר הצדדים הגיעו לקילומטר 184 על כביש 40

בנתיב המוביל תנועה חד סיטרית ממזרח למערב.

לביקור הגיעו ב"כ המדינה, ב"כ הנאשם, הנאשם ומומחה ההגנה מר אבי מעוז.

להבדיל מהביקור הקודם בו עסק בית המשפט בבחינת הזירה מנקודת ראות השוטר בסמוך לשלט ירוק שמוצב לא רחוק מקילומטר 183, ניגש הפעם בית המשפט לאזור קילומטר 184 משם לכאורה טוענת ההגנה כי רכב אחר נע במקביל לרכב הנאשם לצד הנתיב הנגדי והוא זה שבאפשרות נמדד ע"י מכשיר הדבורה.

במהלך הביקור צפה בית המשפט בשביל הכורכר שיש מימין לשול הדרך הימני בכביש שפרטיו לעיל.

המדובר בדרך כורכר הצמודה לכביש עצמו (מעין הרחבה של שול הכביש הסלול באמצעות דרך כורכר).

לאחר דרך הכורכר מצוק אשר אינו מאפשר תנועה.

לאחר שצפיתי במבנה המקום אני קובע כעובדה כי נסיעה על דרך כורכר זו שהיא ישרה וכבושה אפשרית ורכב אשר ירצה לנסוע על דרך זו נגד כיוון התנועה, יוכל לעשות זאת אף במהירות גבוהה.

מכסי הבטון הגבוהים שמצויים ליד אבן ק"מ 184 מאפשרים כניסה לשביל ולאחר מכסה הבטון דרך ארוכה מספיק המאפשרת פיתוח מהירות על שביל הכורכר אם נהג אכן ירצה לנסוע בדרך זו נגד הכיוון הרגיל של התנועה. (מכסה הבטון הנוסף שבולט מופיע לאחר מרחק ניכר מה שמאפשר האצה ופיתוח מהירות).

עוד ניתן היה לראות מכיוון אבן ק"מ 184 את המקום בו עמדה ניידת השיטור (ליד שלט ירוק אותו ניתן היה לראות בברור ממקם התצפית) וכן ניתן היה לראות בחלק גדול מהדרך את האורות האדומים האחוריים של הרכבים בנתיב הנגדי המתרחקים ממקום עמידתנו לכיוון המקום בו עמד או ישב השוטר.

אני מסכים כי בחלק קטן של הדרך רכבים אלו הוסתרו ע"י גדר הבטחון במרכז הנתיב אך ברובה המוחלט של הדרך לא הייתה כל הפרעת ראות ביחס לרכבים בנתיב הנגדי.

בנוסף, אני קובע כעובדה כי שול הכורכר מואר כמו הכביש בתאורת דרך וניתן לראות בברור כל רכב או חפץ אחר שינוע עליו קל וחומר אם אותו רכב יהיה עם אורות.

כך ניתן היה לראות בברור את השלט הירוק מקילומטר 184 וכן היה ניתן לראות את הרכבים הנוסעים בסמוך לו (ולא רק את אורותיהם האדומים - ניתן היה לראות את גוף הרכבים עצמם כולל סוגם, האם רכב פרטי או מסחרי והכל מהמרחק שבין אבן ק"מ 184 ועד לרכבים שנעו ליד התמרור הירוק). 

מהביקור במקום עלו שתי מסקנות עובדתיות חד משמעיות:

1. לו רכב אחר היה מעוניין לנסוע בשביל הכורכר הצמוד לנתיב הנגדי בכביש, נגד כיוון התנועה,          יכול היה לעשות זאת אף במהירות גבוהה לפי מבנה השביל אותו ראיתי.

2. כפי שמק"מ 184 ניתן לראות בברור את המיקום בו עמדה הניידת כך גם יכול אדם שיעמוד
     במיקום בו היה מוצב השוטר לראות רכב שנכנס לשביל הממוקם צמוד לנתיב הנגדי ונכנס מק"מ      184 לתנועה נגדית לכיוון השוטר.